האגדה מספרת על גוי שניגש אל שמאי (שהיה מגדולי החכמים ביהדות המסורתית) וביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת. "אי אפשר לעשות זאת" הייתה התשובה. פנה אותו גוי אל הילל (עמית ובר פלוגתא של שמאי) עם אותה בקשה, ונענה בתשובה הבאה: "ואהבת לרעך כמוך והיתר צא ולמד".
כמי שמחפש את המהות והעיקר בחיים, וכמי שמחפש דברים שבאמת עובדים ומייצרים ערך אמיתי, לעצמו ולאחרים, הקדשתי עשרות רבות של שעות מחיי ובמהלך שנים ארוכות כדי לנסות ולהבין את התמצית הזאת של התורה - "ואהבת לרעך כמוך".
מה זה בעצם אומר?
ניסיתי להבין בעצמי למה באמת הכוונה, ובאופן מיוחד חיפשתי דוגמאות שממחישות זאת בחיי היום יום. פניתי אל רבנים ומנהיגים דתיים אחרים, פילוסופיים, מנהלים, חברים, הדיוטות וילדים, וביקשתי לשמוע את חוות דעתם, להבין את משמעות הרעיון הזה עבורם. אולי בדרך זאת אוכל ללמוד מהם, גם אני.
ככל שחשבתי יותר ושאלתי יותר, גיליתי עובדה מרתקת. מדובר ברעיון שניתן לפרשו באין סוף פירושים וככל שאתה שואל יותר או חושב יותר, "ערימת" הפירושים רק הולכת ומטפסת מעלה מעלה.
כך למשל נושא האהבה שמסתתר במילה "ואהבת", הוא נושא רחב ועצום, אינסופי בפני עצמו. מהי בעצם אהבה? מה הפירוש המעשי של לאהוב? איך צריכה להתממש האהבה לאחר? מה הפירוש של אהבה לעצמי?
ומי הוא הרע (מלשון חבר)? האם הרע הוא רק אדם קרוב או כל אדם? האם גם האויבים שלנו הם הרעים שלנו?
ומה הפירוש של כמוך? לאהוב את האחר יותר מאשר את עצמי או אולי בדיוק כמוני? ואיך אוכל לדעת כמה בדיוק אני אוהב את עצמי? כדי לאהוב את האחר באותה מידה.
במשך שנים העסיק אותי הרעיון הזה. במסגרת חיפושי, בדקתי גם את ההתייחסות לנושא בתורות המיסטיות השונות, אולי דווקא שם תמצא התשובה. בקבלה למשל, מצאתי את אחת הסברות האומרת כי המילה רעך (בדרך כלל מתפרשת מלשון רע וחבר) מתכוונת בעצם לרע (ההיפך מטוב) שקיים בקרבנו, דהיינו עלינו לאהוב גם את הרע שבנו, כפי שאנחנו אוהבים את עצמנו. ומכאן נפתח שוב מסלול חדש לשלל פרשנויות.
למה חשוב פירוש מעשי?
בגלל ששמעתי מרבים וטובים, עד כמה המשפט הזה חשוב, לא חסכתי זמן בניסיון ללמוד עליו ולהבין את פשרו המעשי. אולם, כאשר הבנתי כי ככל שאשאל יותר ואחשוב יותר, רק אגלה פירושים נוספים, החלטתי לעשות סוף לדבר, וחיפשתי פירוש פרקטי מעשי עבורי, שיעלה בקנה אחד עם רוח הדברים מצד אחד ובמקביל ישרת אותי ויוכל לשרת גם אנשים אחרים, שיאמצו את דרך ההסתכלות הזאת.
הפירוש שאני נותן היום לדברים הוא פשוט - "כבד את האחר כפי שאתה מכבד את עצמך". ברגע שנציע לאחרים את מה שיש לנו לומר או להציע, וניתן להם לבחור את מה שמתאים להם, ניישם לדעתי, הלכה למעשה את הכלל. באופן דומה כאשר אני נדרש להחלטה שנוגעת לי, אני משתדל כמיטב יכולתי לשאול את עצמי, באיזה מידה החלופות השונות העומדות לבחירתי, מכבדות את תחושת הכבוד העצמי שלי או בניסוח אחר, עד כמה אני מרגיש שלם איתן.
כאשר אני חושב מה יקרה כאשר ניישם את הכלל הזה בחיי היום יום, עם בני זוגנו ובני משפחתנו, חברנו לעבודה, לקוחותינו, הספקים שלנו, עם אנשים אחרים שאנחנו פוגשים ואפילו עם אויבנו, נראה לי שמדובר בכלל פרקטי ומעשי שיוכל לעשות את חיינו שלנו כמו גם חיי הסובבים אותנו לטובים יותר. אולי גם ברבות הימים, לעשות את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו.
מה הקשר לטכנולוגיה?
אני מספר כל זאת, כדי להמחיש שתי נקודות: האחת - אם ניתן להבין משפט קצר ופשוט באין סוף דרכים, שערו בנפשכם בכמה דרכים ניתן להבין את הטכנולוגיות המורכבות, שהולכות ומקיפות אותנו יותר ויותר. השנייה - ניתן תמיד לתמצת את המהות של תורות שלמות, בקצרה.
כמי שתמיד מחפש את הצד הפרקטי מעשי בכל תחום, אני תמיד שמח לחלוק את דרך הסתכלות שאני מגלה עם אחרים. דרך הסתכלות שמתמקדת במהות בעיקר וכזאת שמביאה לתוצאות. עשיתי זאת כאן בהבחנה שלי לגבי "ואהבת לרעך כמוך". אני עושה זאת בחיי היום יום לגבי ההבחנות שיש לי ביחס לטכנולוגיות המחשוב העיקריות.
לאנשים שרוצים לדעת מה באמת הכי חשוב במחשוב, איזה טכנולוגיות באמת עובדות ומייצרות ערך מוסף וכיצד להפיק את הערך הזה, אני מספק מדי שבוע תחקיר מקצועי שמרכז ומתמצת את העיקר על טכנולוגיה מרכזית אחרת. כך, אנשים שמחפשים להבין את הצדדיים הפרקטיים מעשיים של המחשוב, אלה שרוצים לראות איך לעשות את חייהם וחיי הסובבים אותם לטובים יותר, מוזמנים להציץ ולראות באיזו מידה הגישה הזאת של תמצות, התמקדות, תועלת פרקטית מעשית, אכן משרתת גם אותם.
תחקיר דוגמא שממחיש את הדרך הזאת ניתן לקבל כאן: http://www.pcon.co.il/v5/DebriefSignup25.asp
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
